מוסופוטמיה

אוקיי, אז אני מניחה שנתחיל? לא כאילו עוד מישהו ירצה להצרף~ אבל ההרשמה פתוחה בכל מקרה~ מקסימום יפגשו את הדמויות אחרכך XD

אז ככה, כבר הזכרתי את זה, אבל המת מתרחש על אי בודד O: שכולם מישום מה נמצאים עליו.
עוד דבר, הדמויות לא מכירות אחת את השניה, ולא יודעות שיש עוד אנשים על האי~ ככה שבהתחלה הם צריכים להיפגש O:

הממ. בעיקרון אתן לא יכולות לשלוט בדמויות של האנשים האחרים, ~אבל~!
אתן יכולות לעשות דברים כמו להפיל אותם O: נגיד לדחוף אותם, ליפול עליהם ככה ששניכם נופלים, או לגרום לצוק להתמוטת.

מותר לכן לעשות דברים כמו למצא ציויליזציות אבודות, חיות מדברות ולפתח מחלות נפש מגוכחות.

ומספר חוקים בשביל האקראיות:
1. מותר לכן לגרום לדמויות של אנשים אחרים לפצוח בשירת אופרה באופן אקראי.
2. מותר לכן לגרום לגייזרים להופיע באקראי מתחת לדמויות של אנשים אחרים, ככה שהם נרטבים.
3. כל בוקר יורד מן מהשמים, ככה שאין צורך לדאוג בגלל אוכל. אבל הם צריכים לשמור אותו כל היום, כי הוא יורד פעם אחת. בימי שישי הם צריכים לשמור מספיק מן לשבת, כי לא יורד מן בשבת.
4. אתן יכולות להחריז על שבתות באקראי, אבל הן יקרו רק למחרת.
5. מותר לדמויות שלכן למצא ג'אנק פוד באופן אקראי בתוך שורשים של עיצים.
6. טורנדו, קשת בענן, שמש, וגשם צפרדעים, אלה ארבעת המצבים היחידים של מזג האויר על האי.
7. אם דמות מתה, היא חוזרת בתור חד קרן. תשתמשו בחוק הזה בכוחמה. ואסור לכן להרוג דמויות של אנשים אחרים.
8. יש אי שם צב בשם היטלר שמספק סמים, אם אתן מעוניינות O: אבל תצטרכו לחפש אותו, הוא מטייל.

אוקיי, החוקים בסדר?
אם אתן רוצות משהו נוסף, תוסיפו בהערה לתגובה שלכן.

והסדר שבו מגיבות הולך להיות קבוע O: בסדר? אז מי שתגיב אחרי פה, תמיד תגיב אחרי וכו. לפי תורות.

אוקיי אני מתחילה:
*הולכת לדף דמות שלי כי אני לא זוכרת בגרוש*


שע יושב על סלע ורוד ומנצנץ עם נוף לים, ושיחק עם הגזר שלו. הוא נאנח. מוקדם יותר באותו היום הוא ניסה ללמד את גזר לשחק בתופסת, אבל גזר מעולם לא השיג אותו, גם כשהוא רץ מאוד לאט. וכשהוא ניסה לרדוף אחרי גזר, גזר לא ברח.
כבר כמה זמן ששע משתעשע ברעיון שגזר דלוק עליו. שע מעביר לשון רטובה לאורך גופו של גזר. לא. הוא לא רוצה להיכנס למערכת יחסים אינטימית עם גזר. גזר הוא החבר היחיד שלו, והוא לא רוצה להרוס את מה שיש ביניהם. פתאום הוא מרגיש משיכה בזנב. שע מסתובב לראות מה מושך לו בזנב. להפתעתו, היה זה צב, שנראה נורא חשוד. הוא לבש מעיל גדול, וניסה לשכנע את שע ללכת אחריו לסימטה חשוכה. שע, שלא דיבר בשפת הצבים, זרק עליו אבן, וחזר לבהות בים ולנסות להיזכר על מה הוא חשב קודם.
פתאום נשמעה שירת אופרה אקראית שהלכה והתקרבה.

(אז עכשיו מי שמשחקת מגיעה לחוף ים תוככדי שירה. ואתן לא חייבות לכתב ככך ארוך כמוני)

(מידו כתבת גם בעבר וגם בהווה וזה מעצבן לי את הטחול, תחליטי)

"דון ג'ובאנייייייייייייייי!" זימר לעצמו סטיב בעודו מתהלך על האי.
הוא לא ידע איפה הוא. הוא לא ידע מה הוא אמור לעשות. הכוחות העליונים שלחו אותו לכאן, ואמרו לו להציל את העולם. אז כשהמערבולת הסגולה-ירוקה הפילה אותו על עץ קוקוס בלב אי טרופי, הוא פשוט קיבל את זה כעוד אחת מעובדות החיים, כמו מס הכנסה. הוא כבר יבין מה לעשות.
הוא התהלך זמן מה לאורך החוף, כשלפתע נתקל באיש-ארנב שישב על סלע ורוד.
"בוקר אור!" אמר סטיב.

"אני מכיר את האופרה הזאת" 719 מצמץ באושר. כמובן, הוא אמר את זה בלטינית, אז אף אחד לא ממש יכל להבין מה לעזאזל הוא רוצה. הוא היה עסוק בלסרק את השיער שלו ולהיפטר מקשרים, חול, סוסוני ים ושרימפסים קטנים שהסתבכו בו. "הו, השחייה מבריטניה לכאן לוקחת כל כך הרבה זמן. אבל מה לא עושים בשביל הפיגורה, נכון? הא הא!" הוא מצמץ. "רגע, יש פה אנשים! אני לא מדבר לעצמי?! אני לא יכול לדבר עם עוד אנשים, מה אם הם יגיבו?! מי אתה?! איפה אני?!" הוא נראה יותר ויותר מתוסכל, מחפש מקום להתחבא בו. בסופו של דבר הוא ראה פנים מוכרות. "אה, היטלר!" הוא הרים את הצב וחיבק אותו, "הייל~!"

"רוב שלומות," אמר סטיב בלטינית.
(הלטינית שלו היתה קצת חלודה - בכל זאת עברו מספר שנים מאז ימי הביניים - אבל הוא ניחן, למזלו, בזיכרון טוב.)
הוא אסף את השרימפסים וסוסוני הים משיערו הגולש של הזר המסתורי סגול השיער והחזיר את כולם בקפידה אל המים. הוא הביט באיש הארנב, בזר המסתורי סגול השיער ובצב שעמד לידם בטרנצ'קואט, מגבעת ומשקפי שמש וניסה לא להיראות חשוד.
"הצב הזה," אמר סטיב לאחר כמה דקות של מחשבה, "נראה חשוד."

*דילגת על מידו ;; אז עכשיו מותר לה להגיב פעמיים O:*
*בכ"מ, זאת ההזדמנות שלי אז XD המ*

"זה הצב שלי, היטלר." 719 הנהן בנחישות. "הוא מספק סמים לתושבים על האי כדי שהם לא יחשבו שאני משוגע." הוא חייך חיוך מתוק.
"תודה שעזרת לי להסתרק- ומגניב שאתה יודע לטינית. אבל איך אוכל להודות לך?"
ופתאום נשמעה שירת אופרה מאחוריהם.

*היא יכולה להגיב לשתינו באותה הודעה ><*

"הו, על לא דבר," אמר סטיב, "האם הצב שלך מספק גם את הסם המסוכן והנדיר, תה ארל גריי? ומדוע, אם אפשר לשאול, קראת לצב שלך על שם הדיקטטור הגדול?"
הוא הטה את אוזנו וניסה לזהות את האופרה שנשמעה מכיוון צפון מזרח, "הו, מקסים!הספר מסביליה! פיגארו פיגארו פיגארוווווווווו!"

~הולכת לקרוא לה שהיא לא תבכה שאנחנו מתעלמות מהחוקים~
~תפסיקי להגיד דברים שנורא דורשים תגובה שלי~ XDD

"אה, אני והיטלר עשינו עסקה. אני אתן לו שם, ובתמורה הוא ייתן לי שם. עישנו משהו כשזה קרה..." הוא פזל הצידה בנוסטלגיה.

[*הצב הגיע בכלל אחרי שחשבתי על השם >_> סתם מציינת XD]

פטטטט
מצד אחד בא לי לוותר על החוק ההוא עכשיו, ומצד שני החוק ההוא יהיה הרבה יותר יעיל בכלמיני מקרים.... אז הפסיקו O:
חוק הוא חוק~!

וכן, תמיד יש לי בעיות עם הזמנים XD
כבר הגיבו לי על זה בקשר לכתיבה שלי XD
ניסיתי כן לשים לב אבל~ בגלל זה זה בסדר, לפחות בהתחלה.
אני אנסה לשים יותר לב XD;;

וחייבים לכתב ~כמה~ משפטים, לא רק משפט אחד O: אם אין לכן מה לכתב שהם אומרים, תארו את הפוזה בה הם עומדים, מה הם עושים עם הידיים, סרטן שעובר בסביבה וכו'.

שע, שלא יודע לטינית כלל, בוהה ב...אנשים, בהתחלה בעיניין מה, אחר כך בשיעמום, ובסופו של דבר, הוא חוזר לנהל שיחת נפש עם הגזר שלו, ולנסות לגעת בגזר בצורה לא חוקית. הוא מעולם לא חווה קשיים כאלה בלנסות להשיג את המטרה הספציפית הזאת קודם. הדבר מסקרן אותו וגורם לו לתהות. אחרי שהוא חושב על זה רגעים מספר הוא מגיע למסקנה שהמחסור של גזר באיברים מסויימים יכול להיות קשור לחוסר ההצלחה שלו.
משהו מסיח את דעתו של שע. הוא מרחרח את האויר. "הממ.. הולך לרדת גשם" חושב שע. הוא קם מהסלע הורוד, ומתחיל ללכת לכיוון הסמטה החשוכה באמצע הג'ונגל. כשהוא מגיע לשם, הוא ניגש לפח הזבל הענקי שיש שם, מטפס פנימה וסוגר את המכסה. פח הזבל, כמובן, מצוחצח למשעי, כי הרי זהו אי בודד ונטוש, ואין מי שישתמש בפח זבל פה.


(אני מזכירה לכן, שהגשם היחיד שיכול לרדת פה, הוא גשם צפרדעים.)

ופתאום, הפח התחיל לשיר. או לפחות, תכולתו.


(הא~! תראו אותי~! אני מרמה ועוברת על החוקים~! )

(פעם הבאה תערכי את ההודעה שלך מידו)

סטיב הביט באופן מוטרד בארנב המטריד גזרים, עד שהאחרון הלך לו משם לרעות בשדות ירוקים יותר.
"אני מבין," אמר לסגול השיער, "ובכן, האם כבוד הצב היטלר מוכר גם תה? ומאיפה, אתה חושב, מגיעה השירה הכה ערבה לאוזן הזאת?" הוסיף, שכן שירת האופרה רק הלכה והתגברה.
התשובה לשאלה זו באה מהר מאוד - היה זה פח זבל, שהלך והתקדם לעברם בקצב מסחרר, נושא בתוכו את מר ארנב.

אם רציתי לערוך הייתי עורכת, זה היה מכוון.
כי נורא נידנדת לי על השירה >_>
ולדמות שלך יש טעם נורא יחודי~ כי שע ממשממש גרוע O:
והמ. הוא לא הלך לרעות בשדות, הוא הלך לסמטה חשוכה והתחבא בפח מפני הגשם שעומד לרדת >_> שימי לב לדברים~
אבל טוב.

שע מרגיש את הפח רועד, ומגדל רגליים. הדבר גורם לו להתקף שירת אופרה, גרועה למדי. בזמן שהוא מזייף בקולי קולות משהו על זה שמישהי לעולם לא תראה אותו, הפח מתחיל ללכת. שע לא יודע לאיזה כיוון הפח הולך, אבל הוא ממשיך לשיר. אם הוא היה חושב על זה, הוא בטח היה מגיע למסקנה שאם הפח מצא לנכון לגדל רגליים וללכת לאן שהוא, סביר להניח שהיתה לו סיבה טובה. אבל הוא לא חושב על זה, במקום זה הוא מתרכז במילים שקשה לו לזכור... איך השיר הזה הולך בכלל? וגזר לא עוזר לו כלל. שע ניסה לשלוח טלפתית לגזר שישיר את החלק של הזכר, אבל גזר מתעלם ממנו בהפגנתיות.



תור מי בכלל? דיי אתן מבלבלות אותי.
והשיר:
https://www.youtube.com/watch?v=ZGTwhcuRMro&feature=related
זה מתוך אופרת רוק או משהו בשם ינונה אי אבוס'~ שישנתי לכל אורכה. והיה לנו מושב ליד הרמקולים. אני נורא גאה בעצמי.
(את השיר הכרתי אחרכך XD מסתבר שזו היתה אופרה לא רעה כלל >_> פטט )

זה הולך מידו-דניאלה-אני >_>
אבל טוב שיהיה XD

תנסו לעקוב מעכשיו?
ודיי קריוקי ;_; *דחף לשיר איתו* אבל אני לא יודעת רוסית עדיין T_T מישהו חייב לתקן את זה.

~~~

"אוי, עומד לרדת גשם." 719 ציין בהרהור, "טוב, תכנסו." הם ספרו- 3, 2, 1 וכשהפח התקרב הם כולם קפצו פנימה.
החול התחיל להסתחרר, נשמעו רעמים וקרקורים מהדהדים בשמיים. הרוח נשבה בעצים באלימות ומכסה הפח נטרק.
"אני לא אוהב גשם~" 719 ייבב וחיבק את הרגליים שלו. היטלר *שבכלל לא השתלטתי עליו* התחכך בלחי שלו באדישות ומזג תה לדמויות שישבו בתוך הפח.
719 הסיט את הוילון הפרחוני מחלון שהוא קבע שם והשקה עציץ שנח על מדף קבוע מתחתיו.

או אז עכשיו תורי שוב?
וואו השמות שנתננו לדמויות XD


שע מלקק את הגזר שלו שוב. המבט שלו תמים לגמרי, ואפשר לטעות ולחשוב שהוא סתם רוצה לדעת איזה טעם יש לגזר. אבל לא, הוא בעצם מטריד את הגזר מינית. שוב הוא נתקל בבעיה של חוסר המיניות של הגזר. זה מתחיל להיות מעצבן. שע מביט סביבו. יש זוג יצורים מוזרים והיטלר ופרח איתו בפח. היטלר בדיוק עסוק בלהשקות את הפרח על עדן החלון בתה. הממממ נענע - חושב שע ומרחרח את האויר. היטלר שם לב וניגש להציע תה לשע. שע שולף ספל ציבעוני עם ציורים כמו של הקפלה הסיסנטית (או איך שלא קוראים לה)מתוך כיס שמופיע בנוחות כל פעם ששע צריך משהו. אפשר לראות שהספל הוא ספר מקורי של מיכלאנג'לו. היטלר לא שם לב ומוזג את התה לתוך הכוס. אחר כל היטלר מוציא מזרק, משתמש בו לעירבוב התה, משאיר אותו שם והולך לכוך הצבים. שע מוציא את המזרק ומתחיל ללקק ממנו את התה. תוך כדי כך הוא מביט על שני היצורים הלא מזוהים שמשמיעים קולות מוזרים לפי התור ומנסים להיראות מתעניינים. שע חושב שזה נורא מנומס מצידם. איפשהו הוא כבר ראה יצורים דומים...אבל איפה? אין טעם לחשוב על זה! שע אוסף את גזר ומתיישב על בירכיו של היצור הגבוה עם השיער הסגלגל, נשען עליו, ומתחיל להירדם עם התה בידים, על הרגליים שלו. קצת נשפך עליו והוא קופץ קצת, למצב של עירנות כי זה רותח, וזה נשפך לו על הרגל.

סטיב הביט בעניין בערב-רב המרתק של אנשים שהתקבץ לו בפח האשפה. היו שם איש הארנב, הזר המסתורי סגול השיער, והיטלר הצב. את הרעשים שנשמעו בחוץ ניתן היה לפרש אך ורק כגשם של צפרדעים. סטיב הרגיש לא בנוח. הוא חש שעליו לעשות מעשה, ומכיוון שחי שנים כה רבות בקרב העם האנגלי, בחר לשאול:
"מזג האוויר יפה היום, הלא כן?"

719 לא ידע אנגלית אז הוא סתם מצמץ במבט מוזר. הוא הסתכל על הארנב שישן על הברכיים שלו ועל התה שנשפך על הרגל של שע, וגם עליו. בגלל שמערכת העצבים שלו הייתה נכה במיוחד (תופעות לוואי של אנשים שפעם היו פלאשים כנראה) לקח לו המון זמן לשם לב. "ומכונת הכביסה שלי בדיוק בתיקון." הוא נאנח בתסכול. לא יזיק לו עכשיו ספל תה. הוא שינה את הפוזה שלו לחצי ישיבה-חצי שכיבה נוחה יותר מקודם ולגם ספל שלם, נרדם לשינה עמוקה.

פטטט מי אמר שהם מדברים אנגלית?
נראה לי שע בכלל מדבר שפה משלו. >_>

לול קשיי תקשורת.


פתאום מכסה הפח נפתח וחייזר-קטולחו חטף את היטלר. המכסה נסגר מהר למדי, אך מספר גדול של צפרדעים הצליח בכל זאת לחמוק בעד הפתח. הצפרדעים מקפצות מסביב בתוך הפח, ומקרקרות. אחת עושה אמבטיה בכוס התה של סטיב. ממקום לא ברור היא מוציאה מברשת ומגבת, והתה מתחיל לעלות קצף.
כנראה יורד גשם זלעפות בחוץ!
שע מביט ביצור שהוא יושב עליו בשיעמום. נראה שהיצור שרוי במצב כלשהו של אבדן הכרה.... מעניין- חושב שע. שע זז מהבירכיים שלו, ככה שהוא יושב יותר גבוה, ומתחיל לחקור את העורות של היצור. אם שע לא היה יודע יותר טוב, הוא היה עלול לחשוב שאלה הם בגדים! וזה - הוא מעביר את היד שלו איפשהו- ממש דומה לכפתור. מעניין אם.....- ושע פותח את הכפתור. זה גם עושה דברים שכפתורים עושים!
שע בודק אם גם שאר הדברים שנראים כמו כפתורים עושים דברים שכפתורים עושים.....

סטיב, שהבין שחבריו לפח ככל הנראה לא דוברים את שפת האימפריה הבריטית, חזר על המשפט "מזג האוויר יפה היום, הלא כן?" בחמישים שפות, ואז התפנה ללטף את הצפרדע שהתנחלה בספל התה שלו. הוא חיבב אותה מהרגע הראשון, אפילו שקילקלה לו את התה. סטיב לא דאג לצב היטלר, שהרי ידוע שצבים סוחרי סמים יודעים לדאוג לעצמם טוב מאוד, ושיש לגזע הצבי ניסיון של מיליוני שנות אבולוציה במלחמה בחיזריי קתולהו. הוא הביט באיש הארנב בעניין רב - נדמה שהוא הפסיק להטריד מינית את הגזר, ועבר במקום זאת להטריד מינית את סגול השיער, שלא הביע התנגדות.
סטיב משך בכתפו ומזג לעצמו עוד ספל תה.

מאט פיהק וחשף את שיניו. הוא היה באמצע שום מקום. הוא הזיז את זנבותיו מצד לצד ונאנח.
"מה זה כל הרעש הזה?" הוא שאל והכניס את המקטרת שלו לפה והוציא עשן אשר נראה כמו חד קרן.
הוא הלך באיטיות למקור הרעש, רק כדי לראות מספר טיפוסים מוזרים.
ארנב, ושניים שדי דומים לבני אדם. עם דגש על די.
'הם נראים... חברותיים...' הוא מלמל והתקרב אליהם.
"מישהו יודע איך מגיעים לחנות היין הקרובה ביותר?" השועל שאל.

719 התעורר ברגע שהיטלר נעלם. הוא תהה כמה זמן בקשר לעובדה שהוא חסר חולצה והחליף מבטים עם הארנב שנשען עליו.
"לעזאזל. החייזרים האלו. זה תמיד ככה באביב. בלתי נסבל." הוא רטן בלטינית, מיואש. "איפה הפראדה שלי?!" הוא חיפש את חולצת המעצב המפורסם שלו.
הוא המשיך לא להבין מה אף אחד אומר, כי טוב, לטינית. הוא הרים צפרדע מתה מהרצפה ושם בתיק שלו. עכשיו צריך לנקות את האי.
הוא הציב באקראיות על האדמה שלטים עם ציור של איש מנקה ואז ישב איפה שהוא בתקווה שמישהו ינקה.

בניגוד לדעה הרווחת בקשר לדברים שאמורים לקרות אם יושבים על מישהו שקם, שע נשאר על 719. לא שהוא יודע שככה קוראים לו.
הוא ליפף את הרגליים סביב 719, והחזיק סביב צווארו. ועכשיו הוא תלוי עליו.
שע שם לב במעומם שהם כבר לא בתוך פח מהלך, וגשם הצפרדעים פסק קליל. בכל מקום יש גופות מרוסקות של צפרדעים, וצפרדעים אחרות מקפצות ביניהן ומחפשות שורדות.
מזג האויר העכשוי הוא קשת בענן.
מתחת לסטיב מתפרץ גייזר, ומרטיב את כולו. ואז מפסיק.
פונים מעופפים להם ברחבי השמיים, ושרים על גבינה.
מזג אויר נחמד לכל הדעות.
שע מחליט לבדוק אם ליצור הנוחכי שהוא תלוי עליו יש את האיברים הנחוצים בשביל להטריד אותו מינית. נמאס לו רק לנסות להטריד את גזר!
את מהלך מחשבתו מפריע מין דבר קצר ופרוותי עם הרבה זנבות, שמשמיע קולות כלשהם והביט בשע וביצורים, כנראה בציפיה לתשובה.
שע מנסה לרחרח אותו, אבל זה לא נורא מצליח לו, והוא חוזר לבדוק את היצור שהוא תלוי-יושב עליו.



לול טרטל, את התקווה האחרונה של השועל למצא את חנות היין XD

סטיב יצא מהפח באלגנטיות, הצפרדע שכבר גמרה לעשות אמבטיה יושבת על כתפו. הוא החליט לאמץ אותה.
הוא הביט באיש הארנב, שהיה כרוך סביב גופו של הזר המסתורי סגול השיער והפריע לו להציב שלטים ברחבי האי. הוא הביט בקשת בענן, שהחליפה את גשם הצפרדעים, ובשמיים הכחולים היפהפיים של האי, המלאים בפונים מעופפים השרים שירים. סטיב הצטרף לפונים בזמזום, כשלפתע התפרץ תחתיו גייזר. רטוב ומאוכזב, הוא שם לב לשועל חביב מרובה זנבות ששאל אותם היכן ניתן למצוא חנות יין. מכיוון שהסבירות שתתקיים חנות יין על האי היתה נמוכה, סטיב אמר בחמישים שפות:
"הסבירות שיש כאן חנות יין נמוכה. מצד שני, גם פונים מעופפים לא מוצאים בכל אי. אז בהצלחה."
ואז, מכיוון שנמאס לו לקרוא לחבריו לאי "איש הארנב" ו"הזר המסתורי סגול השיער", הוא שאל אותם בחמישים שפות:
"היורשה לי לשאול, אדונים נכבדים, לשמכם?"

"נקודה טובה..." מאט מלמל.
"אני מאט, דרך אגב. ואני יוצא לחפש אלכוהול." השועל אמר והחל לזהור.
גופו השתנה לגוף אנשוי.
בגדיו היו מפוזרים על החול סביבו ועל אפו זוג משקפיים.
הבגד היחידי שלבש.
לפתע צפרדע זינקה על פלג גופו התחתון של מאט והסתירה את תכשיטי משפחת המלוכה שלו.
"מישהו רוצה להצטרף אלי...?" הוא שאל בקול ערמומי ומפתע.

"אההה... מה אתה עושה?" הוא שאל בלטינית, ממצמץ. "שתית יותר מדי תה?" הוא הסתכל עליו בחשדנות.
אבל לא נראה שהוא מתווכח עם הידיים או הגוף של שע במיוחד. "רק תיזהר על זה, טוב? זה פראדה ודולצ'ה וגבאנה. קשה להשיג אותם על האי הזה."
"ואם אתה מתכוון להטריד אותי מינית תעשה את זה מאחורי העץ אחרת אנשים יראו אותנו."

פחחחח חבל רק ששע לא יודע לטינית XD
למרות שהוא דיי תלוי על 719 XD אז אם נורא בא לו, הוא יכול ללכת למאחורי עץ בעצמו XDDD



היצור משמיע קולות מוזרים.....
שע ממשיך לבדוק את היצור. נראה שרב העורות שלו יורדים. כמה מוזר. שע מנסה להוריד עוד שכבת עור מהיצור. הפעם היצור השמיע קול מוזר ואיך-שהו גורם לשע להבין שהוא לא הכי מרוצה מהניסיון שלו להוריד את העור המסויים הזה (הישג מרשים לכל הדעות מצד 719! ). שע מניח שהיצור מחבב את העור הזה במיוחד. שע ממשיך לבדוק אותו. מסתבר שמתחת לכל העורות המוזרים שלו, היצור נכון אנטומית! כמו הבובות היפאניות המגניבות! שע מחייך חיוך רחב למחשבה הזאת.
היצור לגמרי מבוסס על בובה! כן! זהו! זה איפה שע ראה דברים דומים קודם! בובות! משהו עדיין מפריע לשע בתיאוריה הזאת, אבל זה נדחק לצד.
שע מרים את המבט שלו, לראשונה, לעבר הפנים של היצור. שע בוהה בו בסקרנות, חיוך טיפשי עדיין מרוח על כל הפנים שלו.
שע בוחן את הפנים שלו במה שנראה כעיניין רב, נראה שהחלק שהכי מעניין אותו הוא העיניים. אפור- המחשבה עוברת בראשו של שע. עיניי הקשת בענן שלו מנצנצות בהתרגשות.
(למעשה, לעומת מה שאפשר לחשוב, שע מחפש שם סימנים לאינטיליגנציה. בשלב הזה הוא הגה תיאוריה שהיצור יכול להיות בעל תבונה! ואולי אפילו...מודעות עצמית? האם זה יתכן בכלל? אם כן, אולי אפשר יהיה לתקשר איתו! למרות שלא נראה שהיצור יודע לדבר.... )




פטט אני כל רגע כזה חושבת : רין שע! >_>

*עריכה* יוקו אישרה לי לגרום לו לעשות קול כששע מנסה להוריד לו את העור X:

סטיב הבחין בזעזוע שהצפרדע שעד לפני רגע ישבה על כתפו, מכסה כעת את איבריו המוצנעים של אותו מאט, מר שועל המהולל! זה הרי ממש נורא, זה כלל וכלל אינו מקום לצפרדע מהוגנת ממשפחה טובה! בהחלט עליו להוריד אותה משם ולהגיד לה בדיוק מה דעתו על ההתנהגות שלה!
והוא שלח את ידו אל נחש המכנסיים של מאט בניסיון לשלוף משם את הצפרדע.